אקדמיה בשירות הטיקטוק

הטענה שלימודים אקדמיים אינם רלוונטיים, עולה מהחלקים הפריבילגיים בחברה • צעירים שמגיעים מרקע של היעדר הזדמנויות לא ירשו לעצמם לעשות קיצורי דרך • המחשבה שבקורס של שלושה חודשים אפשר לרכוש השכלה שוות ערך לזו שרוכשים באקדמיה, היא מופרכת ויהירה.

האקדמיה עדיין רלוונטית בעידן הטיקטוק? , צילום: איגור פרברוב

"המסלול להצלחה כבר לא עובר באקדמיה", שמעתי בשיחות רבות לקראת שנה"ל האקדמית הקרבה. נכון, שוק העבודה משתנה אולי מהר מכפי שהאקדמיה מגיבה, אבל המחשבה שבקורס של שלושה חודשים אפשר לרכוש השכלה שוות ערך לזו שרוכשים באקדמיה - היא מופרכת ויהירה. השכלה אקדמית היא יותר מ"רכישת מקצוע", ואת התרומה לתהליכים שהצעירים עוברים באקדמיה קשה לכמת, אך ברור שהם חשובים לאנשים ולעובדים שהם יהיו בעתיד. השכלה אקדמית היא קודם כל הרחבת דעת, בניית העצמי, ליטוש הזהות ועיצוב האדם שאתה הופך להיות בבגרותך. האקדמיה מאלצת את הלומד בה להתמודד עם אתגרים וקשיים אינטלקטואלים ומנטליים, מפתחת גמישות מחשבתית ויצירתיות, ומלמדת על חשיבות ההתמדה. את אלו לא ניתן להשיג בקורסים שמתיימרים להכשיר למקצוע החם הבא, וגם בשוק העבודה מבינים את זה.

כשמדברים על מחסור בעובדי הייטק, לא מתכוונים לעובדים ללא ידע קודם, אלא לבוגרי תארים ממוסדות אקדמיים. ולכן, למרות המחסור בעובדים, רק מעטים מבוגרי הקורסים מתקבלים לעבודה: רק כ־3% מהג'וניורים מגיעים מה"בוטקאמפים". ובתקופה של צמצום כוח האדם, בוגרי הקורסים שכן הצליחו להשתלב בתעשייה יהיו הראשונים על כוונת הפיטורים.

נכון, הון תרבותי לא נצבר רק באקדמיה והידע היום נגיש מאי פעם. אבל דווקא בשל כך, היכולת לצלול לעולם תוכן ולהבין את המשמעויות הרחבות שלו הפכה למשימה מורכבת מתמיד. רמת האוריינות של האנושות כולה נמצאת בירידה בשל ההצפה במידע, ובמקביל - ידע שכורך בתוכו חשיבה אינטלקטואלית נגיש לנו פחות. אך לא רק זה: ידע ללא קונטקסט הוא חסר משמעות, ולכן התיווך באקדמיה הוא חשוב כדי לסייע לנו לנתח ולהבין. המעסיקים זקוקים לעובדים בעלי ראייה רחבה ויכולת העמקה, שהוכשרו ללמידה עצמית ולפתרון בעיות מורכבות.

לרוב, הטענה שלימודים אקדמיים אינם רלוונטיים עולה מהחלקים הפריבילגיים בחברה. אנשים שרכשו את ההון התרבותי בבתי ספר איכותיים, במסגרות לא פורמליות יקרות, ביחידות עילית ובבתי הורים עם השכלה גבוהה. לעומת זאת, צעירים שמגיעים מרקע של היעדר הזדמנויות ולא קיבלו את כל המשאבים החינוכיים - לא ירשו לעצמם לוותר על השכלה גבוהה. אין להם יכולת לעשות קיצורי דרך, והם יתעקשו לתקן את מה שנחסך מהם. האקדמיה היא הזדמנות כמעט אחרונה לצמצם פערים ולממש את הפוטנציאל. להם אין קשרים, והם חייבים לבלוט מול הצעיר שגדל באשכול חברתי־כלכלי גבוה.

לכן, מעבר לחשיבות של האקדמיה בפני עצמה כגורם שמשריש ידע, ממציא ידע וחוקר אותו, ומעבר להיותה הקטר שמניע את האנושות קדימה, לאקדמיה יש חשיבות בצמצום פערים ובהנגשת הזדמנויות. התפקיד החברתי הזה טרם מומש במלואו, משום שעדיין קיימים חסמים רבים לצעירים המגיעים מרקע מאתגר: חסמים כלכליים, חסמי קבלה, מודלים להזדהות בתוך האקדמיה ומחוצה לה, ועוד תקרות זכוכית רבות שיש לפרוץ. זה אחד התפקידים החשובים שהאקדמיה צריכה לקבל על עצמה בעידן הנוכחי.

גלית כספי כהן היא מנכ"לית אייסף, הקרן הבינלאומית לחינוך

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר